רשימת הכשלים המרכזיים בדו"ח ועדת צמח

 

הממשלה קיבלה החלטות דרמטיות בעניין ייצוא הגז הטבעי של ישראל בהתבסס על המלצות ועדת צמח.הועדה המליצה לאפשר ייצוא של למעלה ממחצית עתודות הגז של ישראל. אולם ההמלצות מסתמכות על כשלים, מידע חלקי ומטרות שגויות.

 

מה הם הכשלים המרכזיים בדו"ח ועדת צמח?

 

• מחסור בנתונים קריטיים להחלטה. הוועדה לא הציגה מודל כלכלי מסודר או הערכות לעלות ולתועלת של ייצוא הגז. לדוגמה: כמה כסף יכנס למשק מתמלוגים מייצוא הגז; מתי יגיעו תמלוגים אלו; כמה כסף יפסיד המשק מייצוא הגז בשל צריכה של דלקים חלופיים לגז המקומי.

 

• לא הוצג מהו הביקוש שידרש כדי לפתח את מאגר לוויתן בצורה רווחית.  גם נתון זה לא הוצג מעולם, ורק נטען כי אין הצדקה כלכלית לפיתוח המאגר ללא ייצוא. לערכתנו ניתן לפתח את שדה לוויתן ותמר בצורה רווחית על ידי ניוד חוזים מתמר אל לוויתן.

 

• הוועדה שגתה שגיאה טכנית שהובילה להערכה מופרזת של העתודות , 42-84 BCM  מתוך כמות גז של  950  BCM יהיו אבודים בגלל שימוש עצמי של תעשיית הגז בשיעור של 4.5%-9%.

 

• ההחלטה על השארת גז לצריכה מקומית ל- 25 שנה היא שרירותית.  היא לא נסמכת על מודל מסודר, או נימוקים מקצועיים אחרים. זו החלטה ערכית שלקחו חברי הוועדה במקום הדרג הפוליטי.

 

• להערכתנו, ייצוא גז פירושו נזק כלכלי עצום למשק של כ- 600 מיליארד ₪.  עלות ייבוא דלקים חלופיים עומדת על למעלה מ- 800 מיליארד ₪, בעוד שהתמלוגים מייצוא הגז יעמדו על כ- 200 מיליארד ₪. להשוואה - עלות ייבוא הדלקים בשנת 2012 בשל המחסור בגז עמדה על 12 מיליארד ₪.

 

• הוועדה מניחה הנחה מעגלית לפיה יש לאפשר ייצוא גז על מנת למשוך עוד משקיעים לענף, ומשקיעים אלו דרושים כדי למצוא גז נוסף, שרובו יופנה לייצוא. האינטרס הלאומי ארוך הטווח של ישראל מחייב פיתוח מדורג של שדות לאורך כמה עשורים, ולא כילוי מהיר של משאבי האנרגיה. פיתוח כזה יתאפשר על ידי מתן תמריצים מתאימים על ידי המדינה גם ללא ייצוא. 

 

• מטרה מרכזית של וועדת צמח היתה ליצור מודל תחרותי של ספקים, וכך נוצרה מגמה חזקה להצדקת הייצוא. התחרות הפכה להיות מטרה במקום להיות אמצעי, והקורבן הוא המשק הישראלי. כיום נראה כי ישראל צריכה להתמודד עם מונופול הגז בדרכים אחרות ממשיכת ספקים אחרים. יצויין כי גז טבעי אינו מוצר צריכה אופייני (Commodity), בשל המגבלות על הפקתו ושינועו בצינור (או הנזלתו). ובשוק העולמי התחרות בו מוגבלת לעסקות spot קצרות טווח.

 

• בטחון - הוועדה התעלמה מהחשיבות האסטרטגית שבשמירת מאגרי הגז ובחרה לצייר תמונה כאילו ייצוא הגז יביא לחיזוק מעמדנו בעולם, כאשר ישראל היא שחקן שולי בתחום האנרגיה.

 

• דמוקרטית ומשילות - ההכרעה על נכס כלכלי בשווי מאות מיליארדי שקלים, שלה השפעות מדיניות ואסטרטגיות וארוכות טווח -  צריכה להתקבל בכנסת ולא בממשלה, בשקיפות ובדיון פתוח ומעמיק.