טענה: ובכל זאת, מה יעשו עם כל הגז הזה?

תשובה: השימוש לגז טבעי בישראל עדין נמוך יחסית, אך צפוי לזנק בחדות בשנים הקרובות ולחולל מהפיכה כלכלית וחברתית. הגז הטבעי הוא משאב חיוני בהפקת החשמל, בהתפלת המים, בייצורם של כמעט כל מוצרי התעשיה והשירותים במשק, ובעתיד גם בשוק התחבורה, כתחליף לנפט, ולפיכך הביקוש לו מובטח. אם לומדים מהעבר, ערכו של הגז בעולם לא ירד לאורך זמן (למעשה מאז שנות ה-60 הגז מכפיל את ערכו הריאלי בכל 20 שנה).

 

טענה: תראו מה קורה במצרים. החיפושים הפסיקו ואין מי שיחפש ויפתח את שדות הגז.

תשובה: מצרים היא דוגמה עצובה לתוצאות של מדיניות שגויה בשוק הגז. ממשלת מצרים אפשרה לחברות הגז הבינ"ל לייצא גז באופן חופשי מבלי לחשוב על העתיד. הביקוש בשוק המקומי זינק, וכך נוצר מצב אבסורדי בו מצרים נאלצת לייבא גז יקר מחו"ל – בו בזמן שהיא מחוייבת בחוזים ארוכי טווח לייצא כשליש מהגז הזול שהיא מפיקה. תושבי מצרים מעדיפים אפילו לרכוש סולר בשוק השחור - שהוא זול יותר מגז מיובא. כדאי לשים לב גם לדוגמה הבריטית: בריטניה כילתה את עתודות הגז שלה לאחר שייצאה אחוזים ניכרים ממנו בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת,  וכיום היא נאלצת לייבא גז – במחיר גבוה פי 4!

 

טענה: הגז יכניס מיליארדי שקלים לאוצר המדינה, בהם ניתן יהיה לעשות שימוש לרווחה ולחינוך.

תשובה: בשנים הקרובות המדינה לא תראה כמעט הכנסות מהגז הטבעי. לפי חוק ששינסקי, גם אם ייוצא הגז, הכנסות המדינה תהיינה לפי מחירו בשוק המקומי, ולפיכך נמוכות בהרבה ביחס לרווחי העתק שיגרפו היזמים. לא זו בלבד אלא שלמעשה, אם ייצאו את הגז הטבעי, ונצטרך בעתיד לקנות גז נוזלי או דלקים אחרים שהם יקרים בהרבה ממנו, ההפסד לאזרחי ישראל יהיה מאות מיליארדי שקלים. ייצוא מהיר של הגז הטבעי ושימוש בהכנסות בתקציב השוטף יגרום למה שמכונה "המחלה ההולנדית" – קרי הרס הכלכלה והתעשיה הישראלית. הרווח המשמעותי ביותר למדינה מהגז הטבעי יתקבל אם יעשה בו שימוש לפיתוח הכלכלה - ולא מייצוא שלו.

 

טענה: בייצוא הגז דנה במשך שנה ועדה מקצועית (ועדת צמח), שנעזרה ביועצים מחו"ל.מסקנותיה מקובלות על הכל

תשובה: חברות הגז מנסות אמנם להציג את מסקנות ועדת צמח כעובדה מוגמרת וכמסמך מוסכם ומקצועי, אולם מסקנות הועדה שנויות במחלוקת מקצועית עמוקה. בדו"ח נפלו כשלים רבים, הן בהנחות היסוד של מחבריו ובטעויות שנחשפו זמן קצר לאחר שפורסם. המשרד להגנת הסביבה יצא נחרצות נגד מסקנות הוועדה בטענה כי הן לא משקפות חלק ניכר מהדיונים והשימועים שנערכו בוועדה, וכי היתה בהן התבססות על מתודולוגיה שגויה. המדענים הראשיים של משרד האנרגיה עצמו ושל המשרד להגנת הסביבה פרסמו במשותף דו"ח היוצא כנגד מסקנות הוועדה.  אפילו שר האנרגיה הנכנס, סילבן שלום, התבטא כי יש לפתוח את דו"ח הועדה לבדיקה מחודשת.

 

טענה: גז טבעי הוא כמו כל מוצר אחר, וצריך רק להסיר את המגבלות ולתת לשוק ולתחרות לדאוג לאספקה שוטפת

תשובה: גז טבעי הוא משאב ייחודי שכן ניתן לשנע אותו רק בצינור, או באמצעות הנזלה מורכבת ויקרה. משום כך, הגז הטבעי נמכר בעולם בחוזים ארוכי-טווח, ואין מתקיימת בו כמעט תחרות. אם תייצא ישראל את עתודותיה ותיוותר ללא גז, היא תמצא בבעיה. שכן, כ- 70% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות במדינות ערב ובברה"מ לשעבר: רוסיה לבדה מחזיקה ב-24% מכלל הרזרבות המוכחות בעולם, איראן 16%, ואילו קטאר 13%. האם אנו באמת רוצים להיות תלויים במדינות אלו לאספקת צרכי האנרגיה שלנו? כפי שאמר השר גלעד ארדן, בכהנו כשר להגנת הסביבה: "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט".

 

טענה: הגז הפך את ישראל למעצמת אנרגיה, מחזק את מעמדה הגיאופוליטי וייצוא יאפשר שיתופי פעולה אזוריים

תשובה: ישראל אינה אלא שחקן זוטר וחסר השפעה בשוק זה. עתודות הגז של ישראל זניחות לעומת אלו של מדינות כמו רוסיה, אזרבייג'אן, קטאר, נורבגיה ואיראן. הגז יכול לחזק את מעמדה הגיאופוליטי של ישראל בכך שיצמצם את תלותה במדינות עוינות, וזאת רק אם יעשה בו שימוש בישראל, ואם יישמר כעתודה אסטרטגית. אפשר לדון בפיתוח שיתופי פעולה אזוריים בייצוא גז לירדן ולרשות הפלשתינית, שיתופים אשר יכולים לחזק את מעמדה של ישראל באזור ואין בהם משמעות מרחיקת לכת מבחינת כמויות הגז והתשתיות הדרושות להנזלה.

 

טענה: שוק הגז המונזל לייצוא (LNG) בעולם משתנה במהירות, וישראל חייבת לייצא לפני שחלון ההזדמנויות ייסגר

תשובה: הביקוש לגז הטבעי - כמו משאבי אנרגיה נוספים – נמצא בעליה מתמדת בעולם בשל גידול האוכלוסין והצמיחה הכלכלית, וכך גם מחירו. למעשה, בעשור החולף עלו מחירי האנרגיה בעולם (גז, נפט ופחם) פי 3.5, והם צפוים להמשיך ולעלות , כאשר אספקת האנרגיה תהיה מוגבלת. לכן כדאי לשמור על הנכס הנדיר של הגז   הטבעי לטווח הארוך. אין להילחץ ולאשר החלטות זריזות הנוגעות לבטחונה האנרגטי של ישראל לחצי המאה הקרובה, אל מול ספקולציות של בעלי אינטרסים.

 

טענה: חברות האנרגיה הגדולות לא באות לישראל, ולכן צריך להיטיב עם החברות שכן פועלות כאן

תשובה: הבאה של חברה זרה לישראל אינה מטרה אלא אמצעי. ברגע שהמדינה מעריכה את קצב הפיתוח הדרוש עבור השוק המקומי ואת העלות הנדרשת - היא תוכל לקבוע תנאים לחברות שיגיעו לבצע את הפיתוח.

 

טענה: ענף הגז הוסדר בועדת ששינסקי. החברות ישלמו את מיסיהן לישראל וכעת יש לאפשר להן לפעול בלי הפרעות

תשובה: ועדת ששינסקי היתה צעד חשוב בהגנה על האינטרס הציבורי ובערעור מעמדן המוחלט של חברות הגז בכלכלה הישראלית. מיד לאחר שנחקק חוק ששינסקי העלו החברות את מחיר הגז, וכך פיצו עצמן על ההפסד לכאורה. חשוב לזכור: הגז שייך לציבור, והוא צריך להחליט מה לעשות בו. חברות הגז קיבלו רשיון לפתח את המשאב הציבורי. חברות הגז מרוויחות כבר היום מיליארדי שקלים מן הגז, גם מבלי לייצאו, ואין כל סיבה לסכן אינטרסים לאומיים בשל אינטרסים עסקיים של בעלי הון.