תאורת פנים
כאשר עוסקים בתאורה יש להבדיל בין 3 זרמי אנרגיה עיקריים:
הספק חשמלי: זהו 'זרם' האנרגיה החשמלית המגיע לנורה, והוא נמדד בואט (watt).
שטף האור: שטף קרינת האור הנפלט מהנורה ונמדד ביחידות של לומן (lumen). שטף האור תלוי הן בנורה, אך גם במבנה גוף התאורה – למשל האם ישנו רפלקטור ומה צורתו, או האם יש כיסוי ממגן שקוף ועד כמה הוא עכור.
עוצמת הארה: עוצמת האור המגיעה לצופה. עוצמה זו תלויה בשטף האור של גוף התאורה, כמו גם במרחקו מהמשטח המואר (שולחן עבודה, כביש), מידת החזר האור ממשטח זה, ועוד.
הנתון הרלוונטי עבורנו הוא עוצמת ההארה, אך היות ובדרך כלל אין לנו שליטה על המשטחים המוארים או מיקום גופי התאורה, אנו נתמקד בשאלת היעילות האנרגטית של הנורה, דהיינו היחס בין שטף האור להספק הנורה (לומן\ואט). ככל שיחס זה גבוה יותר, כך הנורה יעילה יותר ומפיקה שטף אנרגיה גבוה יותר עבור כל ואט שהיא צורכת מרשת החשמל. פרמטרים נוספים הנוגעים לאיפיון טכנולוגיית תאורה הם מקדם מסירת צבע (עד כמה הצבעים הנראים דומים למציאות), סנוור, טמפרטורת הצבע (האם האור 'צהוב' או 'לבן'), ועוד.
בבואנו לבחון את יעילות מערכת התאורה יש לבחון את כל שרשרת האנרגיה מרשת החשמל, דרך אמצעי המרה כגון דימרים, שנאים, ומשנקים, אל הנורה. משם נבחן את ריכוז האור באמצעות רפלקטור (משטח מחזיר אור המרכז את האור הנפלט מהנורה לכיוון הרצוי), את מעבר האור בכיסויי מגן (מגן ישן ועמום יחסום חלק מהקרינה), ועד למשטח היעד.
