תוכנית מימון
לאחר שנבחנו ההזדמנויות השונות לשיפור ויעול, יש להכין תוכנית למימון הפעולות השונות. ככלל,
האופן הפשוט והזול ביותר למימון פעולות ההתיעלות הינו מתוך התקציב השוטף או באמצעות תב"ר. יש לזכור כי התייעלות אינה הוצאה אלא השקעה, שתועלת בצידה. לאחר שהחיסכון בהוצאות מכסה את ההשקעה, נותרת ההתיעלות כרווח נקי לארגון.
אך באין אפשרות למימון ישיר, ישנם מספר ערוצי מימון אפשריים:
פרישׂת תשלומים על-ידי ספק הציוד: מומלץ לדרוש מהיצרן, היבואן וספק הפתרונות פרישׂת תשלומים ארוכה ככל האפשר. אם למשל ברור שהחלפת מזגן תחזיר את ההשקעה בתוך שנה וחצי, כדאי לרשות לרכוש את המזגן מיצרן המוכן לפרושׂ את עלות המזגנים על-פני שנתיים, וכך, בפועל, יהיה החזר ההשקעה על הציוד החדיש נמוך מהחיסכון בעלויות החשמל, ובסך הכול אפשר יהיה לראות ירידה בהוצאות כבר בחודש הראשון. היות שההשלכות הכלכליות של ההשקעה הן המעניינות את המשקיע, ולא צבע המזגן או ארץ ייצורו, הספק המועדף על הרשות יהיה זה שיתחייב לביצועי הציוד שהוא מוכר. כך לדוגמה, בשנים האחרונות עולה האטרקטיביות של תאורת לד (LED), אולם כיוון שרכישה כזו יקרה, יקל על הצרכן לבצעה אם הספק המייבא או היצרן יאפשר פרישׂת תשלום ל-36 חודשים ויתחייב לאחריות כללית למשך חמש שנים ולתפוקת אור מתאימה במוצריו לכל שנות האחריות. מומלץ שהרשות תרכוש מוצר שמספר השנים שבהן תוחזר ההשקעה בו דומה ככל האפשר להתחייבות ולאחריות הספק.
פתיחת קו אשראי בנקאי למטרת ההתייעלות האנרגטית: ברשויות המבוססות מומלץ לבחון עם הבנק המלווה את תכנית ההתייעלות האנרגטית ולקבל מימון בעבור רכישת הציוד. המימון יאפשר לנתק את המיזם מתקציב התחזוקה הרגיל ולשלוט במדויק בתקציבו.
חוזה מותנה-ביצועים (performance contract): במסגרת חוזה זה הרשות מקבלת מהספק התחייבות לביצועי הציוד שהיא רוכשת למטרות ההתייעלות. כך מובטח לרשות שאם לא יעמוד הספק בהתחייבותו, או שהמוצר שהתקין לא יחזיק מעמד, אפשר יהיה להחליפו באחר על חשבון הספק. הכסף שהרשות השקיעה במיזם יענה על מטרותיו. בעזרת חוזים להתייעלות אנרגטית מבוססי-ביצועים (Energy Savings Performance Contracts - ESPC (חסכו בשנים האחרונות תושבי ארצות הברית אנרגייה השווה לצריכה הממוצעת של עיר בת 800,000 תושבים. בישראל השיטה ויישומה עדיין בחיתוליהן. משרד התשתיות הלאומיות פועל כיום להטמעת שיטה המאפשרת ביצוע פרויקטים בתחום שירותי האנרגייה והפחתה ניכרת של הסיכונים שבהם היזם מסתכן. פרויקטים אלו אמורים להתבצע על בסיס סקר מפורט שיעשה גורם מומחה, ותוצרם הוא תכנית פרויקט הכוללת התחייבות להתייעלות אנרגטית (לפי רמת צריכה בסיסית שנקבעה). כדי לוודא שיש זיקה מוסכמת בין ההתייעלות ובין התמיכה הוחלט כי התשלום בעבור הפרויקט יימשך על פני תקופה ארוכה יחסית ומוסכמת.
על-פי הנתונים שהוצגו לעיל ומשום שתהליך ההתייעלות העתידי הוא העומד במרכז ההחלטה, יש לקבוע בשלב עריכת החוזה ארבעה עניינים מרכזיים:
שיטת חישוב ההתייעלות – יש לסכם בדקדקנות את שיטת חישוב הוצאות האנרגייה לפני השינוי, לאחר השינוי ולעומת ביצועי הציוד. חשיבותה של דרישה זו היא בעובדה שקל מאוד לצמצם את ההוצאה השנתית על התאורה באמצעות הורדת המתח, אולם אם בכך תרד עצמת התאורה אל מתחת לתקן, הרי ששכרה של הרשות המקומית יצא בהפסדה. לכן חשוב שהחוזה יגדיר את עצמת התאורה, ושההספק יתאים לזה שעליו הצהיר היצרן. חשוב גם להוסיף סעיף תחזוקה המפרט את מידת אחריותו של הספק במקרה של כשל במערכת.הכללת סעיף זה נועדה למנוע אי-הסכמות בין הרשות לבין הספק ואיבוד (מוצדק) של האמון שראשי הרשויות נותנים בתהליך ההתייעלות.
תנאי ביטול ההתקשרות – יש להגדיר במדויק את תנאי יציאתה של הרשות מן ההסכם עם הספק, למקרה שיוחלט ברשות שהציוד אינו מייצר את החיסכון שהוגדר או שיש בעיה אחרת שעליה לא חשבו קודם. סעיף זה יכול לשמש אבן בוחן, שכן ספק שאינו בוטח בציוד שלו או שהכשרתו אינה מקצועית ימהר לסגת מחוזה אם הרשות תדרוש אפשרות יציאה ממנו בכל נקודה שהיא.
התייעלות מינימלית – היות שלרשות לא כדאי להתחיל בתהליכי התייעלות אנרגטית שלא יביאו לידי צמצום של לפחות 25% מהוצאות האנרגייה, על ספק הציוד להתחייב לנצילות מינימלית של המוצר שהוא מספק. אם ההתייעלות האנרגטית הצפויה היא מתחת לדרישה המינימלית, סעיף זה מאפשר לרשות לדרוש מהספק שילוב פתרונות יעילים יותר או להפנות את התקציב לפרויקטים איכותיים יותר.
פרמטרים להצמדת תחשיב האנרגייה – לעתים מתחולל שינוי בתנאי העבודה ובנתונים המשפיעים על חישוב ההתייעלות (מספר עובדים, שעות נוספות, הוספת ציוד וכדומה). חשוב לתת את הדעת לנקודות אלו בחוזה כדי למנוע חיכוכים והתנצחויות שמקורם בשינויים.
מכרז של החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי: "החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ", (משכ"ל), פרסמה בעת האחרונה מכרז המיועד כולו להתייעלות אנרגטית. במסגרת המכרז עומדת לרשות המקומית האפשרות להתקשר עם זכייני המכרז על בסיס פריסת תשלומים (עד 36 תשלומים) בהתאם לתנאיו. רשות מקומית יכולה לנצל מכרז מובנה זה לביצוע סקר אנרגייה, תכנית עבודה ומימון מספקי הציוד. מכרז המשכ"ל אמור לספק לכל רשות פתרון מלא לכל התכניות והצרכים בתחום ההתייעלות האנרגטית. מימון על-ידי חברה כלכלית מקומית:חשוב לבדוק עם חברות כלכליות מקומיות את אפשרויות המימון או הביצוע של עבודות ליישום התייעלות אנרגטית הכוללות הבטחה לחיסכון עתידי.
מימון מלא וחלוקת חיסכון לפי מודל ESCO: מממן מסוג זה נקרא בארץ "ספק שירותי אנרגייה" (סש"א), ובאמצעותו יכולה רשות לקבל את כל ההשקעה הנדרשת מספק שירותי האנרגייה. ההשקעה תוחזר במודל של חלוקת החיסכון בין הרשות לספק על פני שנים מספר. בעזרת מודל שירות זה יכולה הרשות לשנות, לרכוש ולהחליף כל ציוד למטרות התייעלות באנרגייה, במימון מלא של הספק. עם זאת חשוב להדגיש כי מומלץ לפנות לספק השירות ולהציע לו תכנית עבודה מוכנה מראש. הספק יבצע רק פרויקטים בעלי החזר השקעה מהיר ויעיל בעבורו.
מימון מלא על-ידי קואופרטיב תושבים או התאגדויות למיניהן: התאגדויות תושבים למטרות התייעלות אינן תופעה שכיחה בישראל. עם זאת, יש קואופרטיבים אחדים המגדירים עצמם "ספקי מימון להתייעלות".
