חשבון החשמל
מדידת החשמל הבסיסית הינה דרך חשבון החשמל. ראשית, יש לדעת על מה אנחנו משלמים –
ולהתאים לכל חשבון את המבנה שלו. ברשויות רבות חשבונות החשמל משולמים באופן אוטומטי כבר מספר שנים, ואין מידע על החשבונות המשולמים. לעיתים ניתן למצוא מבנים שנשכרו על ידי העירייה לפני שנים, אך העירייה עדין משלמת את חשבונות החשמל שלהם. לעיתים יהיה צורך להפריד מונים למבנים שונים המחוברים לאותו המונה, אחרת אי אפשר יהיה להבחין מי המבנה היעיל ומי המבנה הבזבזן.
המידע הראשוני שניתן להפיק מחשבון החשמל הוא העליה והירידה בצריכה בחודשים השונים. היות ובדרך כלל משתמשים בקיץ במיזוג ובחורף בחימום, ניתן יהיה לראות כי בחודשי הקיץ הצריכה הגבוהה ביותר, בחורף פחות, ובעונות המעבר הצריכה מינימאלית. הפער בין העונות אלו אמצעי האיקלום השונים.
במוסדות הנמצאים בחופשת קיץ (בתי ספר, גנים), ניתן לראות כי בחודשי החופשה (כמו גם באביב, עקב חופשת פסח) הצריכה יורדת באופן משמעותי. אם לא ניכרת ירידה כזו, המשמעות היא שיש שימוש מיותר במיזוג בחודשי החופשה. בכדי להשיג מדדים לגובה הצריכה, כדאי לחלק את הצריכה במבנה ביחידת מידה כלשהי: למשל, במבני ציבור ניתן לחלק את צריכת החשמל החודשית בשטח הבנוי במ"ר, במשרדים ניתן לחלק בשטח או במספר העובדים. בבתי ספר ובגנים לחלק במספר התלמידים. בתאורת הרחוב והרמזורים ניתן לחלק במספר עמודי התאורה או הרמזורים. כך יתקבל מדד של צריכת חשמל לעובד או למ"ר, שתאפשר להשוות בין בתי ספר או מבני ציבור שונים.
