הודעה לעתונות: לקראת ההכרעה בבג"צ בסוגיית ייצוא הגז
ביום א' הקרוב (20/10/2013 בשעה 11:00) ידון בית המשפט העליון בהרכב מורחב בעתירה שהגישו המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, הפורום הישראלי לאנרגיה והעמותה לכלכלה בת קיימא במשותף עם יו"ר האופוציזיה, ח"כ שלי יחימוביץ', יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן ריבלין, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ משה גפני כנגד החלטת הממשלה לייצא כמחצית מעתודות הגז של ישראל.
העותרים, המיוצגים על ידי עוה"ד אפי מיכאלי, ערן צין וד"ר עופר סיטבון מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, טוענים כי להחלטה על ייצוא הגז השלכות כלכליות-חברתיות רחבות ובין-דוריות, וכי חוק הנפט אינו מקנה לממשלה את הסמכות לקבלה אלא מחייב הליך חקיקה ראשית פומבי ושקוף בכנסת.
העתירה הוגשה יום לאחר החלטת הממשלה, ב- 24 ביוני 2013. עתירות נוספות הוגשו בשבועות שלאחר מכן, על ידי הארגונים ישראל יקרה לנו, אמון הציבור, התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין, וצורפו לעתירה העיקרית. העותרים לא יצאו כנגד עצם ההחלטה על הייצוא, אלא התמקדו בסוגיית חוקיות קבלתה בממשלה.
ב-1 באוגוסט 2013 נערך הדיון הראשון בבית המשפט העליון בהרכב שכלל את נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, והשופטים אליקים רובינשיין ונועם סולברג, ובהשתתפות העותרים, נציגי המדינה, חברות הגז ופעילים חברתיים רבים, שאף הפגינו ברחבה שמול בית המשפט העליון. לאור חשיבות הסוגיה, החליט נשיא בית המשפט העליון להעביר את ההחלטה לדיון בהרכב מורחב של שבעה שופטים, אשר יתקיים כאמור ביום א' הקרוב.
בית המשפט נדרש למעשה להכריע בשתי סוגיות עיקריות, כפי שבאו לידי ביטוי בחוות הדעת אותה הגיש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, ערב החלטת הממשלה. בחוות דעתו, קבע ליכט כי אמנם מדובר ב"הסדר ראשוני" (כלומר סוגיה המצריכה חקיקה ראשית-עקרונית של הכנסת אותה לא ניתן לקבל בהחלטת ממשלה, משום שסעיף 33 לחוק הנפט הנוכחי אינם מעניקים לממשלה את הסמכות לקבלה). אולם במקביל, ציין ליכט כי יש דחיפות לקבל את ההחלטה לאור צרכי פיתוח משק הגז הטבעי – ולפיכך יכולה היתה הממשלה לקבלה במועד האמור.
עיקר הטענות של הצדדים יתמקדו ככל הנראה בסוגיית הדחיפות, כאשר העותרים יטענו כי אין כל דחיפות בקבלת ההחלטה על ייצוא הגז כעת, עוד בטרם התבררו לאשורן היקף עתודות הגז שעמודות לרשות ישראל (יש לציין בהקשר זה את הכשלון המצער בקידוחי שמן השבוע, והכשלונות במירה, שרה וקידוחים נוספים בשנה החולפת) ובטרם החל כלל פיתוח מאגר לוויתן, וכי ניתן להעביר את ההחלטה בחקיקה מסודרת, מהירה ויעילה בכנסת באופן אשר לא יפגע בפיתוחו של משק הגז.
יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, פרופ' אבישי ברוורמן, אף שלח לראש הממשלה ערב הדיון הראשון בבג"צ מכתב, ובו התחייב כי הועדה שבראשותו תפעל בהליך מזורז לקדם את החקיקה הנדרשת.
תנועת "ישראל יקרה לנו", אשר הצטרפה כאמור לעתירה, הגישה לבית המשפט תצהירים של מומחים במדע וברגולציה: פרופ' אהוד קינן נשיא הלאומית לכימיה ועו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. המומחים הדגישו כי ההחלטה התקבלה בהליך לקוי – ללא ייצוג כלשהו לשיקול הבסיסי והמהותי של יוקר המחיה בישראל, ללא שנשקלו ההשלכות על הצרכנים והציבור הרחב, וללא עריכת מאזן של "עלות תועלת" לכל חלקי הציבור הישראלי – כנדרש על פי תורת הרגולציה הכלכלית.
סוגיית ייצוא הגז, היא סוגיה לאומית הרת גורל, אשר תשפיע במישרין על הכלכלה הישראלית ועל מצבה האסטרטגי של ישראל בעשורים הקרובים. ייצוא הגז, צפוי להסב למשק נזקים ישירים הנאמדים בכ- 600 מיליארד דולר, ונזקים עקיפים בהיקף גדול אף יותר.
בשנה האחרונה, לאחר שפורסמו המלצות הועדה הממשלתית לסוגיית הייצוא ("ועדת צמח") התנהל מאבק ציבורי רחב היקף כנגד ייצוא הגז. למאבק היו שותפים ארגונים רבים, אישי ציבור וחברי כנסת. ערב אישור ההחלטה בממשלה התקיימו מספר הפגנות ענק בהן השתתפו אלפי אנשים, אשר מחו על תכנית הממשלה לייצא את הגז.
לדיון הקרוב בבג"צ צפויים להגיע מאות אזרחים המבקשים להצהיר בכך על חשיבות הנושא. למעלה מ-800 איש כבר אישרו בדף הפייסבוק של מטה המאבק את כוונתם להגיע לדיון.
לדברי יעל כהן פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה הנמנה על העותרים, "ממשלת ישראל קיבלה החלטה בעלת חשיבות כלכלית אדירה והיסטורית לעתיד המדינה, תוך התעלמות מהחובה לעגנה בהליך חקיקה מוסדר וראוי. רק שלשום הוכיח שר האוצר יאיר לפיד בנאום אל מול בימת הכנסת חוסר הבנה בסיסי ומביך במשק הגז, המשקף לצערנו את כלל פעילות הממשלה בנושא לאורך החודשים האחרונים.
"הליך חקיקה דורש דיון ציבורי מעמיק בעובדות ונתונים רבים, וחשיפתם של מכלול השיקולים והאיזונים לאור השמש ולעיני הציבור - כראוי להליך קבלת ההחלטות בנושא. הממשלה, בלחצם של בעלי ההון, בחרה להימנע ממסלול זה על מנת להתחמק מאותו דיון ציבורי. בג"צ יתבקש לבחון האם ראוי שהחלטת ענק כזו, בהיקף של 3 תקציבי מדינה, תאושר ללא מעורבות הכנסת וללא הדיון הציבורי הנוקב הנגזר מהליך החקיקה."
