כתבת עתונות: תנו לשמש לעבוד || 80% מהחשמל משמש ורוח ב-2040? תלוי את מי שואלים/צפריר רינת
ממשלת ישראל נוהגת להתגאות בהחלטה שקיבלה לפני כארבע שנים, הקובעת כי עד סוף העשור תיוצר עשירית מהחשמל במדינה באמצעות אנרגיות מתחדשות - ואולם ארגונים סביבתיים טוענים כי היעד יכול להיות שאפתני הרבה יותר. אחד הארגונים השלים לאחרונה מחקר מקיף הקובע שאפשר לבסס את הרוב המכריע של ייצור החשמל בישראל על מקורות אנרגיה מתחדשים כמו שמש ורוח.
את המחקר החדש, “לקראת אפס פליטות פחמן בישראל – חזון למשק האנרגיה בשנת 2040”, ערך הפורום הישראלי לאנרגיה, בסיוע קרן ברכה. הוא יוצג בשבוע הבא, בוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.
בישראל שוררים תנאי אקלים המאפשרים שימוש נרחב באנרגיית שמש. למרות זאת, אנרגיות נקיות ממקור זה וממקורות נוספים, כמו רוח, מספקות כיום פחות מאחוז מכושר ייצור החשמל. המחקר החדש מנסה לערער על הנחת היסוד של הממשלה וחברת החשמל, שנמצאים בעיצומה של הכנת תוכנית אב למשק האנרגיה - לפיה גם בעתיד מרבית הייצור יתבסס על גז טבעי או על פחם. הנחה זאת מבוססת על זמינותם הגבוהה של הפחם והגז (בניגוד לאנרגיית שמש ולרוח, שאינן זמינות כל שעות היום), העלות הכלכלית הגבוהה של הקמת מתקנים להפקת חשמל מרוח ומשמש ושטחי הקרקע הנרחבים הנדרשים להקמתם.
על פי המחקר, אפשר להרחיב משמעותית את היקף החיסכון (התייעלות אנרגטית), להביא לירידה בביקוש לחשמל ולהפנות משאבים גדולים יותר לשימוש באנרגיות מתחדשות. "במשק שבו אין גידול מתמיד בביקוש, השקעה עודפת בכושר ייצור פוסילי (גז או פחם) היא השלכת כסף לטמיון וגוררת תמריץ שלילי להתייעלות והקמת מתקני ייצור ממקורות מתחדשים", מצוין במחקר, שערכו חברי הפורום יחד עם חברת “כיוון” לייעוץ אסטרטגי־כלכלי - והתבסס בין השאר על סימולציה חדשה של תרחישי ייצור חשמל שהכין ד”ר שחר דולב, חבר הפורום.
לפי החוקרים, ניתן להשיג התייעלות באמצעות הרחבת השימוש באמצעים כמו מכשירי חשמל חסכוניים יותר, בידוד מבנים ושימוש במערכות מיזוג ותאורה חסכוניות. התוצאה תהיה צמצום של יותר משליש בגידול הצפוי בצריכת החשמל בשלושת העשורים הקרובים.
יעד ההתייעלות שהציב המשרד לתשתיות לאומיות הוא צמצום של 20% בצריכת החשמל הצפויה עד שנת 2020. על פי המחקר החדש, מדובר בצמצום של 1.6% בצריכה בשנה, יעד שתואם גם את התחזית של החוקרים לשנת 2040.
לפי תרחיש של התייעלות מרבית, כושר ייצור החשמל ממקורות מתחדשים יגיע לשיעור של 80% עד שנת 2040. הוא יעמוד במבחן של כדאיות כלכלית, המבוססת בין השאר על התועלת הנובעת מהפחתת הזיהום וירידה בכמויות הדלק שהמדינה תצטרך לרכוש. זהו יעד אופטימי יותר מזה שהציג ארגון גרינפיס, במחקר שערך בשנה שעברה על ניצול אנרגיות מתחדשות בישראל. הארגון העריך שבשנת 2050 אפשר יהיה לייצר מחצית מהחשמל בישראל באמצעות מקורות אנרגיה מתחדשים.
כדי להגיע להיקף המרבי הצפוי של שימוש באנרגיות מתחדשות יהיה צורך להוסיף מדי שנה 500 מגה־ואט של חשמל שייוצר בהתבסס על לוחות פוטו־וולטאיים (אנרגיית שמש) ו–180 מגה־ואט של חשמל מטורבינות רוח שיוצבו ביבשה ובים. מתקני ייצור החשמל יהיו מבוזרים יותר ותחנות הכוח הקיימות ישמשו עתודה וגיבוי למערכת החשמל, אבל חלקן ייסגרו בהדרגה.
שטחי הקרקע שיידרשו למתקנים שונים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות יהיו בהיקף דומה לזה של כל היערות בישראל (1.2 מיליון דונם). מחברי הדו"ח מודעים היטב לבעיה שמעורר שימוש בשטחים כה נרחבים. הם סבורים שאפשר להתמודד אתה בין השאר באמצעות פיתוח נרחב של טורבינות רוח בים, כפי שמקובל כיום באירופה. ביבשה אפשר להשתמש בגגות של מבנים כדי להשיג 75% מיעדי הייצור באמצעות אנרגיית השמש.
במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לא שותפים להערכות האופטימיות של הפורום הישראלי לאנרגיה. "הנחת העבודה שלנו היא שהערך היחסי שנקבע לייצור עשירית מהחשמל יישמר לפחות במחצית הראשונה של העשור הבא", ציין המשרד. אשר לאפשרות להרחיב את יעדי הייצור הוסיף המשרד: "אין כיום מערכות אגירה לחשמל בהיקפים גדולים ובמחירים המאפשרים שימוש שוטף בחשמל המיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות. זהו החסם העיקרי, מאחר שמדובר בשמש וברוח שהם מקורות ייצור חשמל בלתי יציבים".
אנשי המשרד אינם מכירים את מפת הדרכים החדשה ולא ידוע להם על חידושים טכנולוגיים המסירים את החסמים הקיימים. "לא ברור לנו שתיתכן הרחבה משמעותית של מרכיב ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות טרם הסרת החסמים. יש לזכור שתחזית משרד האנרגיה האמריקאי לשימוש באנרגיות מתחדשות במדינות OECD בשנת 2040 עומדת על 13% מכלל החשמל המיוצר, ללא מתקנים הידרואלקטריים שיוכלו לייצר 13% נוספים". אשר לאפשרות לנצל אנרגיית רוח בים מציין המשרד, שעל פי המידע שבידיו תנאי הרוח באגן המזרחי של הים התיכון אינם מצדיקים הקמת מתקנים להפקת חשמל.
"נכון שיש בעיה עם הזמינות של אנרגיות מתחדשות כמו שמש", אומר נועם סגל מהפורום הישראלי לאנרגיה. "אבל בסימולציה שהכנו יש ניתוח של הביקוש לחשמל בכל שעה ביום. להערכתנו, אפשר ליצור תמהיל של מקורות אנרגיה שיוכל להבטיח אספקת חשמל סדירה. ניתוח נתוני לוויין שעשינו מראה שכן יש פוטנציאל לייצור חשמל באמצעות רוח בים, אבל ברור שהעלות תהיה גבוהה יותר. באשר לאגירת חשמל, יש תוכניות ממשלתיות לפתח מתקני אגירה בהיקף משמעותי של 3,000 מגה־ואט".
סגל מוסיף שאחת המטרות העיקריות של המחקר החדש היא לשכנע את מקבלי ההחלטות לשקול צעדים כמו השקעות נוספות בתחנות כוח רגילות, לא רק בטווח של השנים הקרובות אלא גם בטווח ארוך יותר. שינוי השקעות אלה יהיה כדאי לא רק לסביבה, אלא גם ייטיב עם הכלכלה והביטחון האנרגטי של ישראל, בעיקר על רקע ההערכות שבעוד שלושה עשורים מאגרי הגז הטבעי יתחילו להידלדל.
