מחרתיים – הכרעה על ייצוא הגז: "בג"צ יקבע גורל מאות מיליארדי דולר "
לאחר חודשים ארוכים של מאבק ציבורי והחלטת ממשלה מעוררת מחלוקת, יתכנס בג"צ מחרתיים, יום ה' 1.8, להכרעה בעתירה המבקשת את העברת ההכרעה בנושא ייצוא הגז לכנסת ולפסילת החלטת הממשלה בעניין ייצוא חלק ניכר מעתודות הגז של ישראל.
על-פי העתירה, שהוגשה על-ידי המרכז האקדמי למשפט ועסקים, הפורום הישראלי לאנרגיה,העמותה לכלכלה בת קיימא, יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ, וחברי הכנסת רובי ריבלין, משה גפני ואבישי ברוורמן,המיוצגים בידי עוה"ד אפי מיכאלי, ערן צין וד"ר עופר סיטבון מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, החליטה הממשלה החלטה ענפית-משקית, בעלת השלכות כלכליות-חברתיות רחבות, בין-דוריות חסרות תקדים שאין בסמכותה לקבל ללא הליך חקיקה סדור בכנסת ישראל.
במידה ויורה בג"צ על העברת ההכרעה לחקיקה, התחייבו מראש רוב מבין חברי ועדת הכלכלה ובראשם יו"ר הוועדה לקיים הליך חקיקה מזורז בתוך מספר חודשים בנושא.
בסוגיית ייצוא הגז, המכריעה גורל משאבים לאומיים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים ותשפיע על הכלכלה הישראלית עשורים רבים קדימה, התקיים מאבק ציבורי רחב היקף במשך למעלה משנה, אשר כלל אלפי מפגינים ועשרות ארגונים, אישי ציבור וחברי כנסת.
לדברי יעל כהן פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה, הנמנה על העותרים, אשר מובילה את המאבק הציבורי זה למעלה משנה, "ממשלת ישראל לקחה לעצמה דרור לקבל החלטה בעלת חשיבות כלכלית אדירה והיסטורית לעתיד המדינה, תוך התעלמות מהחובה לעגנה בהליך חקיקה מוסדר וראוי. הליך חקיקה היה דורש דיון ציבורי מעמיק בעובדות ונתונים רבים, וחשיפתם של מכלול השיקולים והאיזונים לאור השמש, כשם שראוי להליך קבלת ההחלטות בנושא. הממשלה, בלחצם של בעלי ההון, בחרה בדרך זאת על מנת להתחמק מאותו דיון ציבורי. בג"צ יתבקש לבחון מחרתיים האם ראוי שהחלטת ענק כזו, בהיקף של 3 תקציבי מדינה, תאושר ללא מעורבות הכנסת כנדרש וללא הדיון הציבורי הנוקב הנגזר מהליך החקיקה. רק הליך זה הוא ההליך הראוי, המהווה את כיכר העיר במסגרתה של הדמוקרטיה הייצוגית, בה מתקבלות הכרעות הרות גורל כגון ההכרעה בדבר ייצוא הגז מישראל במשך העשורים הקרובים".
ההכרעה המשפטית
במוקד ההכרעה המשפטית תעמוד השאלה האם נטלה הממשלה סמכות לקבל הכרעה בנושא ללא הסמכה מפורשת וברורה בחוק והאם ההכרעה בנושא ייצוא הגז שהינו נושא רחב היקף ורב מימדים אפשרית ללא הליך חקיקתי סדור תוך הסתמכות על סעיף 33 לחוק הנפט.
שאלה נוספת שתידון היא האם קיימת דחיפות כה רבה המחייבת קבלת ההחלטה על-ידי הממשלה תוך הפרה של הכלל החוקתי לפיו הכנסת היא הרשות המחוקקת והיא אמונה על קביעתם של הסדרים הראויים להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת. האם מדובר בדחיפות, בדומה למצבים כמו מלחמה או התמודדות אל מול אסון טבע, אשר מבססת הצדקה חוקתית להחלטת ממשלה על בסיס סעיף 33.
לטענת העותרים, בהתחשב בעובדה שהליך הפקת הגז ממאגר לוויתן יחל לכל המוקדם בשנת 2017, הטענה כי דחיפות ההחלטה הנה קריטית ואינה יכולה להתעכב חודשים ספורים הנה אבסורדית, על כן על ההחלטה להתקבל על-ידי חקיקה מוסדרת, תוך שקיפות מלאה ולאחר דיון ציבורי.
לטענת עו"ד אפי מיכאלי, המייצג בעתירה, "המדינה מנסה להציג את החלטתה ככזו העוסקת בקביעת היקף התצרוכת הפנימית של מדינת ישראל בעשורים הקרובים בעוד שההחלטה בפועל, כמו גם כל עבודתה של וועדת צמח אשר את מסקנותיה אימצה הממשלה, עוסקת בסוגיית הייצוא אשר אינה כלל בסמכותה של הממשלה במסגרת הוראת החוק. נסיון זה להתבסס על הוראת חוק ישנה תוך הפיכת הקערה על-פיה חושף את אחד הקשיים המשפטיים שבהצדקת פעולת הממשלה.
ביסוס ההכרעה בעניין מדיניות ייצוא הגז הטבעי מישראל על הוראת חוק צרה ומצומצמת עליה נסמכת הממשלה היא בעייתית וסותרת את הכלל הבסיסי לפיו כאשר מדובר בעניין המהווה הסדר ראשוני, ראוי כי הסמכת הממשלה להסדירו תהה מפורשת וברורה והיא אינה יכולה לסבול מאמצי פרשנות לוליניים כפי שמבקשת להציג המדינה.
חוסר התאמתה של הוראת החוק לסוגיית ייצוא הגז נחשפת גם לאור המחלוקת הקשה הניטשת בין המדינה לבין חברות הגז באשר למשמעותן של הזכויות המוקנות לבעל חזקה מכוח החוק ביחס לאפשרות הייצוא. חברות הגז, דוגמת דלק ואבנר, מגדירות את זכותן לייצא כברירת מחדל בחוק וכי מדובר ב"עיסוק", כפי שעשו בסעיף 20 בתגובתן לעתירה. על-פי חברות הגז, הדחיפות בקבלת ההחלטה נובעת מרצונן לחתום על חוזי ייצוא אשר יבססו את יכולתן הכלכלית למתן ערבויות לגורמים הממנים את פיתוח המאגרים. זו הסיבה לעמדתן לדחיפות המחייבת, לשיטתן, הימנעות מהליך החקיקה."
מצ"ב העתירה שהוגשה ותידון מחרתיים, ותגובת המדינה.
