מאמר דעה: המבחן הגדול של הכנסת החדשה
מאת: יעל כהן פארן
שבועיים חלפו מאז הבחירות, וכצפוי שולף משרד האוצר את תוכנית הקיצוצים, שתובא לאישור הממשלה מיד לכשתוקם. בתפריט מסים וגזירות חדשות על הציבור, שנועדו לכסות את הבור בתקציב המדינה.
והנה, במקביל לדיוני התקציב, צפויה הממשלה לאשר החלטה מנהלית פשוטה לכאורה, שתאפשר יצוא גז טבעי מישראל. זוהי החלטה שהציבור ברובו כלל אינו מודע לה, אך השפעתה על תקציב המדינה ועל יוקר המחיה מכרעת לא פחות מדיוני התקציב המסוקרים בהרחבה באמצעי התקשורת.
באצטלת עידוד התחרות והשוק החופשי, העדיפה הממשלה בשנים האחרונות לא להתערב במשק הגז הטבעי, ולאפשר ליצחק תשובה ולשותפיו לעשות ככל העולה על רוחם - החל בהליך התכנון הכושל של צנרת הגז, שעלה עד כה לאזרחי ישראל 20 מיליארד שקל בשל העיכוב בהגעת הגז; עבור בהבטחתו של ראש הממשלה לחברות הגז לממן את אבטחת האסדות בעלות של כ-3.5 מיליארד שקל ב-2013 לבדה; וכלה בגרירת הרגלים בהכרזה על שותפות הגז כמונופול ובפיקוח על מחירי הגז המופקעים, מה שיכול היה להפחית באופן ישיר את יוקר המחיה לכל משק בית בישראל. התוצאה: אובדן של עשרות מיליארדי שקלים עד כה.
ואולם, אין ספק כי ההחלטה הגורלית ביותר למשק הגז הטבעי היא זו הנוגעת ליצוא הגז. האינטרס הציבורי במקרה זה ברור. הגז הטבעי הוא דלק נקי, זמין וזול, שיכול לחולל מהפכה של ממש במשק בעשורים הבאים. הוא יכול לשמש לפיתוח תעשייה חדשה, ליצירת מאות ואלפי מקומות תעסוקה, להפחתת יוקר המחיה, לצמצום פערים בחברה, וחשוב מכל אלה - לראשונה בתולדותיה, ישראל עשויה ליהנות מעצמאות במשק האנרגיה.
אם כן, האינטרס הציבורי בשימוש מושכל בגז טבעי בעשורים הבאים ברור; אך כנגדו ניצב האינטרס ההפוך בתכלית של חברות הגז. בלחץ הנושים ובעלי איגרות החוב בדלק נדל"ן, מבקשים יצחק תשובה ושותפיו למכור כמה שיותר גז טבעי - שכזכור שייך בעצם לאזרחי ישראל - וכמה שיותר מהר. ומאחר שהמשק בישראל - שכבר החל להיערך לעידן הגז - אינו זקוק לכל כמות הגז בבת אחת, מבקשות חברות הגז לייצאו למדינות זרות, ואף החלו במגעים עם שותפים בחו"ל. התוצאה: אם אכן יאושר יצוא הגז, יאבד המשק מאות מיליארדי שקלים והזדמנות בלתי חוזרת לשינוי פני המדינה.
כצפוי, חברות הגז שכרו את מיטב הלוביסטים והטוקבקיסטים, והן מפעילות לחצים אדירים על שרי הממשלה ועל חברי הכנסת כדי שיאשרו את יצוא הגז. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מינה, כמנהגו, ועדה שדנה בנושא (ועדת צמח) והמליצה על יצוא בפועל של לא פחות מ-75% מכמות הגז שבמאגר לווייתן, עתודת הגז הגדולה של ישראל. אף כי מאז שפורסמו המלצות הוועדה התברר כי הן נשענות על הנחות שגויות ועומדות בניגוד לעמדת אנשי המקצוע, מתעקש נתניהו להביאן לאישור בשבועות הקרובים. שאלת הגז הטבעי היא מבחנה הגדול של הכנסת החדשה - וזוהי סוגיה שאינה קשורה כלל לאידיאולוגיה או למחלוקת בין מחנות פוליטיים. די להפעיל היגיון בריא כדי להבין כי הגז הטבעי צריך לשרת בראש ובראשונה את אזרחי ישראל ולחזק את ביטחונה - ולא להימכר בנזיד עדשים ולהביא לשגשוגן של כלכלות זרות או לכיסוי חובותיהם של בעלי ההון. האם מסוגלים חברי הכנסת - ובראשם יאיר לפיד ושותפיו ביש עתיד, הנמצאים בדרכם לממשלה - להגן על האינטרס הציבורי המובהק אל מול לחצי הלוביסטים, ולהבטיח עתיד טוב יותר לתושבי ישראל?
הכותבת היא מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה
