נייר עמדה: התועלת למשק משילובם של מקורות מתחדשים בייצור החשמל
נייר עמדה שהוגש על ידי הפורום הישראלי לאנרגיה והחברה להגנת הטבע לצוות הבינמשרדי לבחינת תועלות ומדיניות עתידית לשילוב אנרגיה מתחדשת בישראל ("וועדת קנדל")
נייר עמדה זה מסכם את עמדת החברה להגנת הטבע והפורום הישראלי לאנרגיה בהתייחס לסוגיית התועלת הכלכלית למשק בכלל ולמשק החשמל בפרט משילוב אנרגיות מתחדשות, והבסיס למדיניות עתידית בתחום (בהתייחס להחלטת הממשלה 3484 ). הנייר מוגש לצוות הבין-משרדי שהוקם לבחינת סוגיה זו, במועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד רוה"מ. נייר העמדה מבקש להפנות את תשומת לבה של הועדה לשיקולים מרכזיים - קרקעיים, סביבתיים ואחרים - בקביעת מדיניות שילובה של אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, שיקולים שעד כה להערכתנו לא זכו למענה מספק; כמו גם לכשלים במדיניות הקיימת, ובעיקר בכל האמור להקצאת קרקע למתקנים "בינוניים" להפקת אנרגיה סולארית. לתפיסתנו, על הממשלה לאמץ מדיניות חליפית לזו הנקוטה (תעריף ההזנה לרשת), אשר תביא לתעדוף מוחלט של הקמתם של מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת על גגות מבנים. זאת, לאור המדיניות שקבעה הממשלה עצמה במסגרת תכנית המתאר הארצית להקמת מתקנים פוטו-וולטאים ( 10 /ד/ 10 ). בפרט, על המדינה לפעול באופן יזום לאיתור שטחים מופרים, בעלי ערכיות נמוכה, ולהקצותם לצורך זה. תכנית המתאר האמורה ( 10 /ד/ 10 ) קבעה מנגנוני איזון היררכיים לצורך הקצאת קרקע להקמת מתקנים להפקת אנרגיה סולארית, באמצעות מדרג סדרי עדיפויות למיקום המתקנים (תוך מתן עדיפות לגגות מבנים ושטחי קרקע מופרים). עם זאת, יש לציין כי בשל אילוצים מאילוצים שונים, מתקשה מערכת התכנון בישראל הלכה למעשה ליישם עקרונות אלו, ומרבית הקרקע אשר הוקצתה עד כה להקמת מתקנים פוטו -וולטאים מצויה בשטחים פתוחים. המתווה המוצג בנייר זה מתבסס על שלושה עקרונות יסוד: (א) תעדוף הקמת מערכות קטנות ובינוניות על גגות מבנים; (ב) מיפוי ואיתור שטחי קרקע מתאימים להקמת תחנות-כוח סולאריות גדולות על ידי המדינה; (ג) קביעת מנגנון לאיתור להקצאת שטחים ליזמים לתחנות בינוניות בשטחים בנויים ומופרים, ברשויות מקומיות ובאזורי תעשייה.
